
יום כיפור
יום כיפור תשפ״ז בבתי חב״ד דרמסאלה — כל נדרי, נעילה ותקיעת שופר בלב ההימלאיה, פדיון כפרות וסעודות לפני הצום ובצאתו.
היום הקדוש בשנה, רחוק מהבית ויחד עם מאות מטיילים. כאן אפשר לעשות שני דברים: לפדות את הכפרות — צדקה לכל נפש, עוד לפני הצום — ולהירשם לשתי הסעודות שסביבו: הסעודה המפסקת בערב יום כיפור, לפני שהצום נכנס, והסעודה בצאת הצום. התפילות בשני בתי חב״ד, בדרמקוט ובבגסו, ופתוחות לכולם ללא הרשמה וללא תשלום. גמר חתימה טובה!
פדיון כפרות
הכפרות נפדות בצדקה — סכום לכל נפש, ואנחנו עושים את השאר. הכסף הולך ישירות לארוחות ולסיוע למטיילים בדרמסאלה, בדיוק בימים שבהם הכי צריך אותו.
- בוחרים כמה נפשות — לעצמכם, לבני הזוג, לילדים ולכל מי שתרצו לפדות עבורו.
- אומרים את נוסח ״זה חליפתי״ מעל הכסף, לפני שמעבירים אותו לצדקה.
- אפשר גם סכום אחר — מי שרוצה לתת יותר או פחות פשוט מקליד את הסכום.
- קבלה נשלחת אוטומטית למייל; בשקלים היא קבלה מוכרת לזיכוי מס לפי סעיף 46.
נהוג לפדות את הכפרות בערב יום כיפור, לפנות בוקר, לפני הסעודה המפסקת — ואפשר גם בימים שלפניו, במהלך עשרת ימי תשובה. הפדיון כאן פתוח עד כניסת הצום.
פודים כפרות
בוחרים כמה נפשות, ממלאים פרטים ומשלמים — הכול בעמוד הזה.
סדר הכפרות
עורכים את הכפרות בערב יום כיפור, לפנות בוקר.
אוחזים את הכסף ביד ואומרים:
בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:
יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:
אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:
כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:
וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:
יוֹדוּ לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:
אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ:
יְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:
ואז מסובבים את הכסף שלוש פעמים מעל הראש, ובכל פעם אומרים:
זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי.
זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה,
אֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
חוזרים על כך פעמיים נוספות — בסך הכול שלוש פעמים.
פודים עבור כמה נפשות? עורכים את הסדר עבור כל אחד ואחת בנפרד.
העורכים את הכפרות בתרנגול אומרים במקום זאת ״זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה״.
מה זה מנהג הכפרות
בזמן שבית המקדש היה קיים היה ״השעיר לעזאזל״ חלק עיקרי מעבודת יום הכיפורים: את השעיר שעלה בגורל היו נוטלים למקום רחוק ומשליכים אותו מהר גבוה, ככפרה על חטאי בני ישראל. מנהג הכפרות הוא זכר לכך. כדי שלא ייראה כאילו מקריבים קורבן בזמן שבית המקדש חרב, נוהגים דווקא בתרנגול או בדג — שאינם עולים לקורבן על גבי המזבח. אחרי המנהג שוחטים את התרנגול ותורמים את שוויו לצדקה, ונתינת הכסף הזו היא ״פדיון כפרות״. אפשר גם לקיים את המנהג בסכום כסף מלכתחילה — וזה גם מה שמעשי למי שנמצא בדרכים.
הרשמה לסעודות החג
כל סעודות החג בטופס אחד — בוחרים מה שרוצים ומשלמים פעם אחת. אפשר לרשום עד 3 מבוגרים בהרשמה אחת, ולצרף עד 3 ילדים עד גיל 12.
ההרשמה תיפתח בהמשך בעז״ה — שווה לעקוב אחרי העדכונים.
לטופס ההרשמה לשבת ולחג